top of page

בתוך האות ובתוך הרגש: יעל ברוך בוחרת בפסל ״אהבה״

עודכן: 9 באוק׳ 2021

יעל ברוך היא אחת מחוקרות הכתב העברי המרתקות בסביבה. בימים אלה היא מרצה וכותבת את הדוקטורט שלה על הכתב העברי הרהוט מקהילות המגרב והמזרח — מֻעַלַּק. חוץ מזה היא גם בעלת הוצאה לאור בשם "נוצה וקסת" המתמקדת באות העברית. בהמשך היא מתכננת להוציא לאור ספר שיאגד סיפורי הווי ומסורת קצרים שהיא מפרסמת בדף הפייסבוק שלה.


יעל ברוך. צילום: איציק שוקל

היי יעל! מהי עבודת האמנות הישראלית ביותר לדעתך?


"אני בוחרת בפסל "אהבה”, המוצב בגן הפסלים של מוזיאון ישראל בירושלים."


מי יצר/ה אותה? מתי? ובאיזה קונטקסט?

"לא התעמקתי ביוצרה בעבר, והתפלאתי לגלות שאין הוא פסל של אמן ישראלי. יצר אותו האמן האמריקני רוברט אינדיאנה, בשנת 1977 כגרסה עברית לסדרת פסליו LOVE מ־1964."


פסל "אהבה” של רוברט אינדיאנה בחצר מוזיאון ישראל. צילום: הקולקטיב

מה עושה את העבודה הזו, אותה יצר אמן אמריקאי, ״ישראלית״ לדעתך?


"העבודה מציבה בחלל בגודל ענק באותיות הכתב העברי, שהוא חלק מהמהות הישראלית, מילה בעברית שהיא רגש. אהבה. רגש המאפיין את הישראליות, את הרוח הישראלית ואת האחווה הישראלית.

הפסל מחבר אותי לאות העברית שאני מאוד אוהבת ועוסקת בחקר שלה, ולרגש האהבה שהוא במהות הישראליות — אותו חום אנושי ישראלי שזר לא יבין אותו, אך לעולם יוקסם ממנו."


מהו היחס האישי שלך לעבודה?

"אני מעריכה את העבודה הזו, את השימוש שנעשה באות העברית והפיכתה לפסל גדול מימדים שהאדם יכול לנוע בו, בתוך האות ובתוך הרגש. ועם כל הישראליות שבו הפסל הוא חלק מסדרה עולמית של פסלי אהבה, מה שעושה אותו לחולייה בשרשרת של אהבות... חיבור נרחב יותר מעבר לישראליות, יציאה מגבולות עצמך וארצך.


עם זאת שאני מעריכה את העבודה כפסל סביבתי, אני פחות מתחברת למסחור שלו ולתעשיית המוצרים שמסביב לו. ייחודו בגודלו, בתלת מימדיות שלו, במרחב שהוא מוצב, באפשרות לשהות בתוכו. לחוות אותו ולראותו מזוויות שונות, שלעיתים מסתירות פן מסוים. כל אלה היבטים המתבטלים במסחור, בהדפסים וברפרודוקציות קטנות מימדים ושטוחות."

פסל ״Love״ של רוברט אינדיאנה: הגרסה העברית נוצרה בהשראתו. צילום: סרג׳ מלקי

איזה אספקט ישראלי העבודה הזה מרפררת לך?

"הקונספט של אות עברית ומילה בעברית כקונספט שהופך למיצג, לעבודת אומנות, מרהיב בעיניי. כך למשל, בחתונתה של בתי, בחרנו להציב בכניסה שער שדרכו פסעו האורחים. השער היה עשוי פרחים וממעל התנוססה, בחיתוך אותיות מתכת, המילה "ואהבת". אורחים רבים בחרו להצטלם תחת השער למזכרת... גם "ואהבת" בשנים האחרונות תופס את מקומו כעיצוב מאוד מחובר לישראליות, באות ברגש, בחיבור לפסוק המקראי, ובכך שאין לו תרגום מדוייק לשפות זרות — ביטוי מקראי־עברי־ישראלי ייחודי."



bottom of page